📌האם נכון לצפות ולבקש מבן הזוג שימלא את צרכי?📌
Aug 30, 2021 ·
3m
Download and listen anywhere
Download your favorite episodes and enjoy them, wherever you are! Sign up or log in now to access offline listening.
Description
📌האם נכון לצפות ולבקש מבן הזוג שימלא את צרכי?📌
לביטוי "אני לדודי ודודי לי" הרעה בשושנים יש מקבילה הקודמת לו בשיר השירים,
"דודי לי ואני לו הרעה בשושנים".
מוסבר בחסידות ש"דודי לי ואני לו" זה עבודת חודש ניסן בו ה' מקדים באתערותא דלעילא לגאול את עמו ממצרים,ואילו עבודת "אני לדודי ודודי לי" שייכת לחודש אלול ותשרי בהם האתערותא דלתתא שלנו קודמת.
בפשטות המילים לי ולו מבטאות התמסרות מוחלטת,
אך רש"י בשיר השירים מפרש באופן מאד מפתיע את הפסוקים הללו:
"דודי לי ואני לו" – הוא כל צרכיו תבע ממני ולא ציווה אלא לי – עשו פסח, קדשו בכורות, עשו משכן, הקריבו עולות – ולא תבע מאומה אחרת.
"ואני לו" – כל צרכי תבעתי ממנו ולא מאלוהים אחרים.
לכאורה בעוד ההתמסרות לזולת נובעת מתוך ביטול מוחלט של האגו התביעה מהזולת היא טיפוח האגו המופרז.
האם האמירה שהוא דורש דברים רק ממני ולכן אני אדרוש את כל צרכי רק ממנו היא לא פועל יוצא של קשר אנטרסנטי?
האם סיטואציה בה כל אחד מתעקש שכל בקשה שלו תמולא רק ע"י השני ולא ע"י מישהו אחר מבני הבית היא רצויה?
בהלכה מוזכרות כמה מלאכות של חיבה שרק האשה עושה לבעלה גם אם יש בידיה אמצעים כלכליים המאפשרים להחזיק עובדים אחרים שיעשו במקומה.
אפשר ללמוד מזה שהתביעה שדוקא בן הזוג ימלא את הצרכים והבקשות נובעת מהתייחסות לכל עשיה ונתינה כביטוי של חיבה בין בני הזוג.
אז הצורך שמתעורר משמש כתירוץ לפנות לבן הזוג ולגלות שוב את קשר האהבה המוחלט.
כלומר אני לא אוהב את בן הזוג בגלל שהוא ממלא את צרכי אלא אני מבקש ממנו למלא את צרכי בגלל שאני אוהב אותו.
אהבת בן הזוג מתוך אנטרס של מילוי צרכים הדדי היא "אהבה שהיא תלויה בדבר"
ואילו "אהבה שאינה תלויה בדבר" היא זיקה עצמית לבן הזוג, אהבה שאינה בטלה לעולם המלווה בתחושה שחוץ ממנו אין לי אף אחד אחר בעולם.
"אהבה שאינה תלויה בדבר" היא הזדקקות מוחלטת שלא מוכנה להסתפק רק בפירורים מהאהוב – רוצים את כולו וממילא רוצים בכל ממנו.
על פי ספר יצירה החוש של חודש אלול הוא חוש הניצוח במובן של ניצוח על המלאכה,עשיה ותיקון.
המשמעות הפנימית של חוש הניצוח היא היכולת לבקש ולתבוע באופן שמבטא אהבה והתמקדות מוחלטת במי שפונים אליו.
חז"ל משתמשים בלשון תביעה ביחס לקשר הגשמי של בני הזוג.
בין השאר אומרים חז"ל "האשה תובעת בלב והאיש תובע בפה".
ישנה תביעה מצד האשה, אך ביחס לתביעה של האיש היא סמויה וצנועה יותר, פעמים ברמז ופעמים רק בתשוקת הלב, עד שלא תמיד יודע הגבר כי תביעתו לאשתו מקורו ביוזמה צנועה שלה...
דוקא בסדר של "אני לדודי ודודי לי" בה קודמת התביעה הסמויה של האשה קיימת המעלה של "אשה מזרעת תחילה יולדת זכר".
ההתעוררות הצנועה של האשה עולה מעלה מעלה, וממשיכה לתביעה הגלויה יותר של האיש כח ממקור עליון ביותר.
נפגש בתובנה הבאה...
לביטוי "אני לדודי ודודי לי" הרעה בשושנים יש מקבילה הקודמת לו בשיר השירים,
"דודי לי ואני לו הרעה בשושנים".
מוסבר בחסידות ש"דודי לי ואני לו" זה עבודת חודש ניסן בו ה' מקדים באתערותא דלעילא לגאול את עמו ממצרים,ואילו עבודת "אני לדודי ודודי לי" שייכת לחודש אלול ותשרי בהם האתערותא דלתתא שלנו קודמת.
בפשטות המילים לי ולו מבטאות התמסרות מוחלטת,
אך רש"י בשיר השירים מפרש באופן מאד מפתיע את הפסוקים הללו:
"דודי לי ואני לו" – הוא כל צרכיו תבע ממני ולא ציווה אלא לי – עשו פסח, קדשו בכורות, עשו משכן, הקריבו עולות – ולא תבע מאומה אחרת.
"ואני לו" – כל צרכי תבעתי ממנו ולא מאלוהים אחרים.
לכאורה בעוד ההתמסרות לזולת נובעת מתוך ביטול מוחלט של האגו התביעה מהזולת היא טיפוח האגו המופרז.
האם האמירה שהוא דורש דברים רק ממני ולכן אני אדרוש את כל צרכי רק ממנו היא לא פועל יוצא של קשר אנטרסנטי?
האם סיטואציה בה כל אחד מתעקש שכל בקשה שלו תמולא רק ע"י השני ולא ע"י מישהו אחר מבני הבית היא רצויה?
בהלכה מוזכרות כמה מלאכות של חיבה שרק האשה עושה לבעלה גם אם יש בידיה אמצעים כלכליים המאפשרים להחזיק עובדים אחרים שיעשו במקומה.
אפשר ללמוד מזה שהתביעה שדוקא בן הזוג ימלא את הצרכים והבקשות נובעת מהתייחסות לכל עשיה ונתינה כביטוי של חיבה בין בני הזוג.
אז הצורך שמתעורר משמש כתירוץ לפנות לבן הזוג ולגלות שוב את קשר האהבה המוחלט.
כלומר אני לא אוהב את בן הזוג בגלל שהוא ממלא את צרכי אלא אני מבקש ממנו למלא את צרכי בגלל שאני אוהב אותו.
אהבת בן הזוג מתוך אנטרס של מילוי צרכים הדדי היא "אהבה שהיא תלויה בדבר"
ואילו "אהבה שאינה תלויה בדבר" היא זיקה עצמית לבן הזוג, אהבה שאינה בטלה לעולם המלווה בתחושה שחוץ ממנו אין לי אף אחד אחר בעולם.
"אהבה שאינה תלויה בדבר" היא הזדקקות מוחלטת שלא מוכנה להסתפק רק בפירורים מהאהוב – רוצים את כולו וממילא רוצים בכל ממנו.
על פי ספר יצירה החוש של חודש אלול הוא חוש הניצוח במובן של ניצוח על המלאכה,עשיה ותיקון.
המשמעות הפנימית של חוש הניצוח היא היכולת לבקש ולתבוע באופן שמבטא אהבה והתמקדות מוחלטת במי שפונים אליו.
חז"ל משתמשים בלשון תביעה ביחס לקשר הגשמי של בני הזוג.
בין השאר אומרים חז"ל "האשה תובעת בלב והאיש תובע בפה".
ישנה תביעה מצד האשה, אך ביחס לתביעה של האיש היא סמויה וצנועה יותר, פעמים ברמז ופעמים רק בתשוקת הלב, עד שלא תמיד יודע הגבר כי תביעתו לאשתו מקורו ביוזמה צנועה שלה...
דוקא בסדר של "אני לדודי ודודי לי" בה קודמת התביעה הסמויה של האשה קיימת המעלה של "אשה מזרעת תחילה יולדת זכר".
ההתעוררות הצנועה של האשה עולה מעלה מעלה, וממשיכה לתביעה הגלויה יותר של האיש כח ממקור עליון ביותר.
נפגש בתובנה הבאה...
Information
Author | בית מדרש נשמתא |
Organization | בית מדרש נשמתא |
Website | - |
Tags |
-
|
Copyright 2024 - Spreaker Inc. an iHeartMedia Company
Comments